בן שושנה ואברהם-יעקב, נולד ביום י”ח בתמוז תרפ”ט (26.7.1929) בכפר העברי נווה יעקב ליד ירושלים, גדל ולמד במושב עטרות, בבית-ספר דתי בירושלים ולמד שנה אחת בבית-החינוך התיכון של זרם העובדים. הוא עבד במשק, נטע כרם וטיפחו בחיבה ובהתמסרות, ובנוסף עזר לאביו בנהגות. חיים סיים קורס בסמינריון המושבים וקורס למדריכים מטעם “הנוער העובד” ושימש מדריך לנוער במושב. היה חבר ועדת הנוער וועדת התרבות, עליז ורציני כאחד, נדיב-לב ומוכן לעזור לזולת. הגה תוכניות לפיתוח המושב כבסיס עברי בהרים שמסביב לירושלים.
אחרי פרוץ מלחמת-העצמאות רצה להתגייס גיוס מלא לשירות בכל מקום בארץ, אך בתוקף הצו נשאר בהגנת המקום והסביבה, שירת בכיתת פל”ם ואחר-כך בחי”ש בעטרות ועבר אימונים. הוא השתתף בהתקפה על התחבורה הערבית בכביש רמאללה-לטרון ובכביש רמאללה-ירושלים ובהדיפת התקפות על מושב עטרות. שירת גם כאלחוטן. אביו נפל בפריצת הדרך לעטרות והוא נשבע לנקום את דמו. חיים השתתף במיקוש סביבת עטרות, נפצע בעלותו על מוקש ואחרי שבועיים מת בבית-החולים בירושלים ביום י”ז באייר תש”ח (26.5.1948) ונקבר בשייח’-באדר.
ביום כ”ח באלול תש”י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.