בן ארנה וגאורג. נולד ביום כ”ה בתשרי תרע”ו (3.10.1915) בברלין. בהיותו בן 18 הצטרף לתנועת הנוער של ההסתדרות הציונית בעירו ובלט במסירותו לתנועה. ביולי 1936 לאחר שעבר הכשרה חלוצית, עלה לארץ-ישראל והצטרף לקיבוץ “עין הגליל” שבבקעת יבנאל. הוא היה בין סוללי כביש שריד-נהלל ועבד ושמר בבניין הקאראנטינה בחיפה. כעבור כשנה עבר עם פלוגתו לקיבוץ “המפלס” בכפר סבא ושם נשא אישה. אחר כך היה בין מייסדי קבוצת הסתתים במחצבת “אבן בוחן” ליד עטרות צפונית לירושלים, והצטיין בשקדנותו בעבודה ובמסירותו לחבריו. בקיץ 1938 החל לעבוד בתפקידי ליווי בקו ירושלים-עטרות, הצטרף לארגון ה”הגנה” והיה ער לכל מפעל יצירה. גרשון למד עברית בשקידה ובלט בנאמנותו וביושר לבו. ביום ד’ בתשרי תרצ”ט (29.9.1938), פתחה כנופיית ערבית באש על אוטובוס בו נסע כמלווה בדרך מעטרות לירושלים. הוא נפצע קשה אך המשיך במילוי תפקידו עד שהוציא את האוטובוס מאזור הסכנה. אחר כך פונה לבית חולים ושם מת מפצעיו. גרשום הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בעטרות. הניח אישה והורים.
Menu