היישוב הוקם בשנת 1948 על ידי תושבים שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם עקב מלחמת העצמאות, למקום הגיעו משפחות מהיישובים עטרות (מצפון לירושלים), נחלים (ששכנה לשעבר בגליל העליון) ובארות יצחק (בנגב). בני עטרות הוקם על שטחי מושבת הטמפלרים וילהלמה, אשר פונתה מתושביה הגרמנים בידי כוחות המנדט הבריטי (אנשי התנועה הטמפלרית הוגלו ברובם לאוסטרליה בגלל דעותיהם הפרו-נאציות). אנשי נחלים ובארות יצחק עזבו ובנו להם יישובים חדשים ובמקום נשארו מפוני עטרות, שקראו למקום בשם יישובם שניטש.